למה לפנות לטיפול?
טראומה ופוסט-טראומה
מאז 7 באוקטובר רבים חיים עם סיוטים, דריכות מתמדת או חרדה שלא נרגעת. התגובות האלה שכיחות, ואפשר לטפל בהן.
סימנים שכדאי לשים לב אליהם
- תמונות שחוזרות, סיוטים, תחושה של חוויה מחדש של האירוע
- הימנעות ממקומות, מחדשות או משיחות שמזכירים את מה שקרה
- דריכות יתר, היבהלות, עצבנות, בעיות שינה
- תחושת ניתוק, אשמה, בושה, אובדן עניין
כשהסימנים האלה נמשכים יותר מחודש ופוגעים בחיי היומיום, מדובר בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). היא יכולה לפגוע במי שחווה את האירוע, אבל גם בעדים, בבני משפחה של חיילים ומילואימניקים ובמי שחי תחת איום חוזר.
איך אני עוזרת
טיפולים ממוקדי טראומה, המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי, עוזרים לסדר מחדש את הזיכרונות, להרגיע את הגוף ולחזור בהדרגה למה שנמנעו ממנו. העבודה יכולה להיות פרטנית, זוגית או משפחתית כשהטראומה מכבידה על הקרובים, וגם בקבוצה.
חיילים, מילואימניקים ובני משפחה
נט"ל, קו סיוע לנפגעי טראומה על רקע לאומי: 1-800-363-363. בצרפתית, SOS Soldats, 24/7: 03-350-5050.
שאלות נפוצות
לא נפצעתי. האם בכל זאת אני יכול להיות בטראומה?
כן. חשיפה חוזרת לאיום (אזעקות, רקטות, יקירים בחזית, תמונות קשות) יכולה להספיק כדי לגרום לטראומה נפשית.
האם אפשר להחלים מפוסט-טראומה?
כן. טיפולים ממוקדי טראומה מביאים לירידה ברורה בתסמינים אצל רוב המטופלים.
בן הזוג חזר ממילואים והוא לא אותו אדם. מה עושים?
שינויים אחרי החזרה (עצבנות, הסתגרות, בעיות שינה) שכיחים. פגישה, לבד או כזוג, עוזרת להבין מה קורה ולחדש את הקשר.
סיבות נוספות לפנייה
חרדה והתקפי פאניקה
דאגה מתמדת, התקפי פאניקה, פוביות, OCD.
לקריאה נוספת ←דיכאון ושחיקה
תשישות, עצב, אובדן מוטיבציה, עומס בעבודה.
לקריאה נוספת ←הורות ומתבגרים
הדרכת הורים, קונפליקטים עם מתבגרים, איך לדבר עם ילדים על המלחמה.
לקריאה נוספת ←עלייה והגירה
שפה, עבודה, ילדים, זוגיות: ההתאקלמות בישראל.
לקריאה נוספת ←